<h1>ארחות חיים הלכ' עירובי תבשילין סימן ה'</h1>
<h2>דף טז:</h2>
כתב גאון כל מי שנוהג להניח עירוב לקהל אסור להתחלף עד יום מותו כמו ששנינו מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום וקצת מהחכמים התירו לסמוך על עירוב חבירו ואפי' מי שהניח עירוב ואבדו ואע"פ שיש לומר שגלה דעתו כשהניח עירובו שאין בלבו לסמוך רק על עירוב עצמו שהניח מ"מ יש לדעת שכל אדם דעתו לסמוך על עירוב חבירו אם יאבד עירובו ואין עירובו שהניח גילוי הדעת וה"ה למי שלא היה רגיל לסמוך אלא על עירוב עצמו אם שכח ולא עירב יכול לסמוך עליו. וכתב הרשב"א ז"ל ה"מ בלא שכח אלא פעם א' אבל אם ב' פעמים אינו סומך שפושע הוא ואין דעת המניח על הפושעים ואם היה דעת המניח על הכל מותר עכ"ל.
